שאלה:
שלום לכבוד הרב ראשית אודה מאוד לרב על החסד שעשה עימי
ברצוני לשאול
דעת הבן איש חי דיש להניח שני תפילין רש"י ור"ת וכ"ד הרב בן ציון אבא שאול ואני מסתפק בזה הרבה זמן
1. אני לא לומד קבלה ואיני במדרגה כזו ואני מרגיש שאין זה דרגתי אומנם דעת הבא"ח שאע"פ כן יש להניח
2. אני אברך רגיל כלפי חוץ ואני משתדל מאוד לא להיות שונה אני משתייך לזרם "ישיבתי" ואין זה נהוג כלל להניח וזה נתפס כבעל בית או בעל תשובה או "כסיגנון" ומ"מ ברור שאפילו הכי לדעת הבא"ח יש להניח השאלה אם להתעלם מהסביבא אפילו שזה יעמיד אותי "כמשונה"
4. עוד אני מסתפק שיש סוברים שאין להניח יחד שיש חשש שאינם במקום הנחת תפילין ביד, ואני לכשעצמי למדתי הסוגיה היטב עד כמה שאני מבין ולא הצלחתי לשלול לגמרי טענה זו, רק שלא נראה כך וטענתם דחוקה, אבל מ"מ מכלל ספק לא יצאתי, ורק טענה אחת עימי שהרבה מאוד מהגדולים והצדיקים הניחו שני זוגות, (בעיקר הבאים בסוד ה') האם יש בזה כדי להוציא הספק מליבי או אולי שהם ידעו בדיוק המקום למעלה ולמטה או שעשו יותר קטן ממה שיש היום (שבע וחצי ס"מ) ומ"מ גם גדולים בדור שלפנינו הניחו כמו שאנו עושים היום.
3. דעתו של הבא"ח דיש לכוון בתפילה בכוונות האר"י אפילו למי שלא בא בסוד וכמש"כ ברב פעלים או"ח ס"א ובעוד מקומות. נ.ב מדברי הרב בעניין משתמע לי שהרב מעמיד את דעתו של הבא"ח בעניין זה כדעת יחיד אומנם הכרעתו של הבא"ח ע"ד כלל היא על סמך הקודמים לו ובפרט הגר"ח פלאג'י והחיד"א וחסד לאלפים ובדרך כלל אינו חולק עליהם והכרעתו אצל עדות המזרח היא כעין המשנ"ב ולבא"ח (לפ"ד האר"י) כשאין כוונה זה פגם, ואמנם אני איני מכיון שאיני בדרגה זו ובקושי פירוש המילים אני מכיון אבל לשם אני שואף וכאן אני מסתפק שמא פסיקתו נובעת משיטתו הנ"ל ועד כמה שאני לא באתי לכלל "כוונה" גם לזה לא באתי, או אולי שנתפוס מה שאפשר.
5. עוד אני מסתפק דלדעת האר"י יש לכתוב ברצף ויש בזה פגם בתפילין, ומאידך יש אומרים שלא כדאי דיצא שכרו בהפסדו דהכתב לא יפה והחולקים ס"ל דאפילו הכי כל שאין חיסרון בצורת האותיות עדיף רצף על כתב יפה ועד"כ המצדדים בכתיבה ברצף נותנים משקל גדול לקבלה והחולקים הם אנשי הפשט ומה אני צריך לעשות בכגון זה שאיני בכלל אנשי הפשט ומאידך לא זכתי לבוא בסוד ה'.
6. עוד אני שואל וזה שאלה מקיפה יותר שמטרידה אותי, לדעת האר"י יש לכיון בכתיבה ויש סופרים שעושים זאת, ובדרך כלל הרושם החיצוני שזה כעין מעשה קוף כלומר שקראו או שמעו מעט בנושא או שלומדים זאת אצל רב אבל לא נראה שהם בעלי מדרגה ופעמים נראה שפחות מאברך רגיל. וכמו ששאלתי אחד ויש לו "מחירון" עם כוונות ובלי כוונות וזה נראה מזויף מתוכו. (לא שאני מכיר אבל אין איך לברר וה' יראה ללבב, אבל זה הרושם החיצוני, (ועד"כ מי שהוא בעל מדרגה בסוד אינו סופר סת"ם) האם אפילו הכי צריך כוונות. ובאותה מידה גם אני וכל אחד יכול לקרוא את הכוונות שסידר ה"קול יעקב" או בכל סידור כוונות.
7. ובכלל מה הכוונה "כוונות". הנה הרבה עררו על הכוונות ובפוסקים הספרדים, כגון הכף החיים והגרב"צ אבא שאול (הוא מעט פחות) ועוד, ס"ל דיש לכיון, אומנם לא כל כוונות הרש"ש אבל כן כוונות כלליות (ומש"כ המשנ"ב סימן צ"ח סק"א לא ס"ל להנ"ל, ורק כלפי כוונות הרש"ש ס"ל הכי) וכמש"כ הבא"ח הנ"ל ברב פעלים, ומשמע דס"ל דדי בידיעה כללית ובסיסית מאוד, ולכאורה לפי"ז כמעט אף פעם זה לא "מעשה קוף" ותמיד יש הבנה כל שהיא, ורק עם הארץ גמור זה מעשה קוף וכגון מה שאמרו שנצרך מאוד לכוין שילוב אדנות והויה וליחד קדב"ה ושכינתיה, מה תוקף יש בזה לאחד כמוני שבקושי פירוש המילים מכיון אני רק יודע בשכלי שיש מושג כזה של שכינה ועוד כמה מושגים כללים וביותר מה שמפריע לי שאין שום חיבור ללב וזה רק במדרגת השכל וכידיעה בעלמא, ושאלה זו מפריעה לי גם בכוונת אדנות דהיה הוה ויהיה דאין זה קשור למילים ואומר בפה אדנות וחושב עניין אחר שאינו משתמע ממשמעות הפשוטה של המילה.
8. ועוד האם שייך בזה הרגשת הלב, או שכל מהלך הדברים בשכל בלבד.
9. ולמיעוט הבנתי דעתו של הבא"ח דלאמיתו אף אחד לא מבין, דאין סוף, ואפילו שלמה המלך אמר "והיא רחוקה ממני" וא"כ אין חילוק (דחלק מאין סוף הוא גם אין סוף), ועוד נראה לי אולי, שיש כאן דרגה של מעשה דמחשבה. האם נכונים הדברים?
10. עוד אשאל בעניין כתיבת תפילין בספירת העומר שאין כוונות האם מעלתם כמו תפילין שנכתבו בכוונות האר"י או שמעלתם פחותה, ושמעתי שיש בזה מחלוקת במקובלים דורינו מה דעתו של הרב בזה?
דעת הבן איש חי דיש להניח שני תפילין רש"י ור"ת וכ"ד הרב בן ציון אבא שאול ואני מסתפק בזה הרבה זמן
1. אני לא לומד קבלה ואיני במדרגה כזו ואני מרגיש שאין זה דרגתי אומנם דעת הבא"ח שאע"פ כן יש להניח
2. אני אברך רגיל כלפי חוץ ואני משתדל מאוד לא להיות שונה אני משתייך לזרם "ישיבתי" ואין זה נהוג כלל להניח וזה נתפס כבעל בית או בעל תשובה או "כסיגנון" ומ"מ ברור שאפילו הכי לדעת הבא"ח יש להניח השאלה אם להתעלם מהסביבא אפילו שזה יעמיד אותי "כמשונה"
4. עוד אני מסתפק שיש סוברים שאין להניח יחד שיש חשש שאינם במקום הנחת תפילין ביד, ואני לכשעצמי למדתי הסוגיה היטב עד כמה שאני מבין ולא הצלחתי לשלול לגמרי טענה זו, רק שלא נראה כך וטענתם דחוקה, אבל מ"מ מכלל ספק לא יצאתי, ורק טענה אחת עימי שהרבה מאוד מהגדולים והצדיקים הניחו שני זוגות, (בעיקר הבאים בסוד ה') האם יש בזה כדי להוציא הספק מליבי או אולי שהם ידעו בדיוק המקום למעלה ולמטה או שעשו יותר קטן ממה שיש היום (שבע וחצי ס"מ) ומ"מ גם גדולים בדור שלפנינו הניחו כמו שאנו עושים היום.
3. דעתו של הבא"ח דיש לכוון בתפילה בכוונות האר"י אפילו למי שלא בא בסוד וכמש"כ ברב פעלים או"ח ס"א ובעוד מקומות. נ.ב מדברי הרב בעניין משתמע לי שהרב מעמיד את דעתו של הבא"ח בעניין זה כדעת יחיד אומנם הכרעתו של הבא"ח ע"ד כלל היא על סמך הקודמים לו ובפרט הגר"ח פלאג'י והחיד"א וחסד לאלפים ובדרך כלל אינו חולק עליהם והכרעתו אצל עדות המזרח היא כעין המשנ"ב ולבא"ח (לפ"ד האר"י) כשאין כוונה זה פגם, ואמנם אני איני מכיון שאיני בדרגה זו ובקושי פירוש המילים אני מכיון אבל לשם אני שואף וכאן אני מסתפק שמא פסיקתו נובעת משיטתו הנ"ל ועד כמה שאני לא באתי לכלל "כוונה" גם לזה לא באתי, או אולי שנתפוס מה שאפשר.
5. עוד אני מסתפק דלדעת האר"י יש לכתוב ברצף ויש בזה פגם בתפילין, ומאידך יש אומרים שלא כדאי דיצא שכרו בהפסדו דהכתב לא יפה והחולקים ס"ל דאפילו הכי כל שאין חיסרון בצורת האותיות עדיף רצף על כתב יפה ועד"כ המצדדים בכתיבה ברצף נותנים משקל גדול לקבלה והחולקים הם אנשי הפשט ומה אני צריך לעשות בכגון זה שאיני בכלל אנשי הפשט ומאידך לא זכתי לבוא בסוד ה'.
6. עוד אני שואל וזה שאלה מקיפה יותר שמטרידה אותי, לדעת האר"י יש לכיון בכתיבה ויש סופרים שעושים זאת, ובדרך כלל הרושם החיצוני שזה כעין מעשה קוף כלומר שקראו או שמעו מעט בנושא או שלומדים זאת אצל רב אבל לא נראה שהם בעלי מדרגה ופעמים נראה שפחות מאברך רגיל. וכמו ששאלתי אחד ויש לו "מחירון" עם כוונות ובלי כוונות וזה נראה מזויף מתוכו. (לא שאני מכיר אבל אין איך לברר וה' יראה ללבב, אבל זה הרושם החיצוני, (ועד"כ מי שהוא בעל מדרגה בסוד אינו סופר סת"ם) האם אפילו הכי צריך כוונות. ובאותה מידה גם אני וכל אחד יכול לקרוא את הכוונות שסידר ה"קול יעקב" או בכל סידור כוונות.
7. ובכלל מה הכוונה "כוונות". הנה הרבה עררו על הכוונות ובפוסקים הספרדים, כגון הכף החיים והגרב"צ אבא שאול (הוא מעט פחות) ועוד, ס"ל דיש לכיון, אומנם לא כל כוונות הרש"ש אבל כן כוונות כלליות (ומש"כ המשנ"ב סימן צ"ח סק"א לא ס"ל להנ"ל, ורק כלפי כוונות הרש"ש ס"ל הכי) וכמש"כ הבא"ח הנ"ל ברב פעלים, ומשמע דס"ל דדי בידיעה כללית ובסיסית מאוד, ולכאורה לפי"ז כמעט אף פעם זה לא "מעשה קוף" ותמיד יש הבנה כל שהיא, ורק עם הארץ גמור זה מעשה קוף וכגון מה שאמרו שנצרך מאוד לכוין שילוב אדנות והויה וליחד קדב"ה ושכינתיה, מה תוקף יש בזה לאחד כמוני שבקושי פירוש המילים מכיון אני רק יודע בשכלי שיש מושג כזה של שכינה ועוד כמה מושגים כללים וביותר מה שמפריע לי שאין שום חיבור ללב וזה רק במדרגת השכל וכידיעה בעלמא, ושאלה זו מפריעה לי גם בכוונת אדנות דהיה הוה ויהיה דאין זה קשור למילים ואומר בפה אדנות וחושב עניין אחר שאינו משתמע ממשמעות הפשוטה של המילה.
8. ועוד האם שייך בזה הרגשת הלב, או שכל מהלך הדברים בשכל בלבד.
9. ולמיעוט הבנתי דעתו של הבא"ח דלאמיתו אף אחד לא מבין, דאין סוף, ואפילו שלמה המלך אמר "והיא רחוקה ממני" וא"כ אין חילוק (דחלק מאין סוף הוא גם אין סוף), ועוד נראה לי אולי, שיש כאן דרגה של מעשה דמחשבה. האם נכונים הדברים?
10. עוד אשאל בעניין כתיבת תפילין בספירת העומר שאין כוונות האם מעלתם כמו תפילין שנכתבו בכוונות האר"י או שמעלתם פחותה, ושמעתי שיש בזה מחלוקת במקובלים דורינו מה דעתו של הרב בזה?
תודה רבה מעומק הלב
תשובה:
יש בזה שיטות יסודיות. דעת הגר"א שאין לכוון כלל. דעת רוב חכמי הקבלה לכוון, למי שנמצא במדרגה זו, שראוי ללמוד ולכוון.
דעת מקצת רבותינו שאף מי שעדיין לא השלים כל לימודיו יכוון מקצת לפי ידיעותיו. ונתרחב יתר על כן שכתבו מקצת חכמי ספרד בפרט, כוונות במקצת אף למי שאינו עוסק כמעט בחכמת האמת. ונתפשט יתר על כן ע"י הבן איש חי, שדרש כוונות אלו למעשה במקהלות עם, אנשים ונשים. ובזה כפי הנראה הוא קרוב ליחיד.
עליך לבחור באיזה דרך אתה הולך, ולפ"ז לנהוג למעשה.
כמובן שאדם שרחוק מאוד משייכות למדרגה זו, כוונותיו לפי ערכו. והן הן הדברים לסופרי סת"ם.
בכל דבר שנחלקו חכמי האמת, שקול הדבר למחלוקת של גדולי הפוסקים. ומי אני להכניס ראשי בין ההרים הללו להכריע למעשה.
קטגוריות
