אמונה וביטחון [#12305]

ו' אייר התשפ"א

שאלה:

שלום לכבוד הרב!
ידוע ומפורסם בעולם שישנו המושג ‘נטייה גנטית’. הנטייה קיימת במגוון תחומים, ביניהם גם בתחום הבריאותי. יש אנשים, לא עלינו ולא עליכם, שמועדים יותר למחלות מסוימות מאחרים.
רציתי לשאול:
א. כיצד הדברים מתיישבים עם עולם האמונה והביטחון? מה הקשר בין מצבו הבריאותי של האב, לדוגמא, לבין מצבו של הבן, שהרי לכאורה מצבם הבריאותי הוא ‘תוצר’ של מצבם הרוחני, ולא של מצבם הפיזיולוגי. אם כן, מדוע יש מועדות בקרב הבן התואמת את מצבו של האב?
בהקשר זה אבקש לשאול, לצערנו, יש ברקע מספר בני משפחה שחלו במחלה ל”ע, אם כי רובם בגילאים מבוגרים. המציאות הזו מטרידה אותי, עד כדי חרדה. כיום, ב”ה, אני מטפל בנושא, גם באמצעות לימוד סדרת הרב – דע את ביטחונך, הלכה למעשה. אני רואה שיפור, ועדיין מבקש לשאול:
ב. מהי עבודתו של אדם במצב זה, האם היא שונה מאחרים – או שעליו להתמקד בעבודת האמונה והביטחון כיתר האנשים?
ג. הרב הזכיר מספר פעמים את הפסוק ‘אשר יגורתי בא לי’. כיצד יוכל אדם להתמודד עם מחשבות רעות, על מנת שלא להיכלל בזה חלילה? הרב מבין, שמחשבות אלו אינן בחיריות, אלא נובעות מתחושת המצוקה והחרדה.

תודה ותזכו למצוות.

תשובה:

א. כידוע בראשונים, כוזרי ועוד, הטבע גימט’ אלקים. והיינו שכביכול הנהגת מדרגת אלקים התלבשה “בלבוש” של טבע, אולם בפנימיות הכל מדוקדק בחשבון להפליא, עד הפרט הקטן ביותר. ושכל בן אדם אינו יכול להבינו, כיצד מצד אחד ניתן לקבוע חוקי טבע שכוללים בתוכם חוקים קבועים, ובתוך כך הדבר יסוב היטב עם חשבון כל תולדותיו הפרטיים עד הפרט הקטן.

לדוגמא, זריחת השמש בחום מסוים, חק תנועת הגלגלים, שנראה כהנהגת הטבע. ועל ידי זריחה זו יש השפעה לכל בני אנוש, כל אחד לפי צרכו ולפי סבלו, חום, קור, הזעה, טרחה, הוצאת ממון, כל התולדות הרבים לאין תכלית מזריחה בחום או בקור מסוים.

התבוננות בדבר מבילה מאוד, כיצד פעולה אחת של זריחת השמש, “חק טבעי”, מחושבנת עד להפליא על מיליארדי פרטים שנולדים מכך לכל הנבראים, דומם, צומח, חי, ומדבר.

ב. יש להוסיף עשיית חסד, כמו שאמרו חז”ל על בית עלי, עיין ר”ה (יח, ע”א). וכן להוסיף בתורה, כמו שנאמר שם. וכן להוסיף בתפלה, כמ”ש בירושלמי (סנהדרין, פ”א, ה”ב).

ג. מלבד חיזוק באמונה ובטחון שהכל מושגח ממנו ית”ש, ולטובה! חיזוק במחשבה, ובשינון בפה דייקא, יש להגיע למודעות בכל פעם שעולה מחשבה, שאף מחשבה זו היא ממנו ית”ש, וגם היטב לטובה. ואזי נשקטת המחשבה.

ואחר שיזכה להשקיט נפשו ולא לפחד, אזי חלקו להכין עצמו ליום המיתה כראוי. כי כיוון שהקב”ה שם אותו במקום חשש זה שבמבחינה טבעית ממליצים הרופאים לעשות בדיקות מעת לעת לבדוק שח”ו אין תקלה, זהו לבוש לתביעה מן שמיא לעורר עצמו בכל עת מצוא, להכין צידה לדרך למעבר לעולם שכולו טוב.