שאלה:
א) באותו לילה של ל"ג בעומר בערך 6:43 באמריקא שאז היה 1:43 בא"י, שהיה בערך אותם רגעים שבו נעשה האירוע של האסון במירון, היה לי חבירתה בא"י שצלצל אותי ואמרה לי שהיא לא יכולה לישון, שנכנסה בה מחשבות שליליים מאד. אמרתי לי כמה דברים להרגיע אותה, אמרתי לה שהיא נפלה למחשבות אלו אבל היא באמת אינה רוצה במחשבות אלו, ושהיא צריכה לשמור המצוה של "ונשמרתם את נפשותיכם" ולישון כראוי ולשמור נפשה ממחשבות שליליים, ואמרתי לה לנשום עמוק ולאמר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" עוד ועוד עד שנפלה לשינה. למחר,בדקתי שבאותם רגעים בהלילה, בו נעשה האירוע במירון. השאלה הוא: האם נפשה מרגשת את המודעה שהקב"ה שלח לא"י באותו הלילה?
ב) ידוע שהח"ח אומר שכל אסון וכל אירוע גדול הוא מודעה מהרשב"ע לכלל לישראל שהם צריכים לעשות תשובה. והנה ככל שפרטי ההמעשה נתגלו להעולם אח"כ, שמענו שהיה שם דרך שמה להרבים להלוך ולצאת בו, שהיה חתום מהכל ושזה היה קש לכל בנ"א שמה, וזה גרם לכל הבנ"א ליפול על כל א' וא'. א"כ האם המודעה מהרבש"ע הוא שאנחנו צריכים לעשות תשובה ע"י המודעות שהקב"ה רוצה לבוא להעולם אבל אנחנו סותמים את אורו ית', ושהקב"ה רוצה שאנחנו נשוב לו ע"י התפיסה שהוא עושה את הכל, ויש אור מסוים שהוא בגניזה ואנחנו צריכים לגלותו, ושהאור המסוים הזה הוא במחשבה או ברגש מסוים שאחנו אדוקים בו, ושדבר זה הוא הוא מה שמונע את ליבנו מהכרת ה', עם ההבנה שהוא ית' באמת נסתרת שמה?
ג) כששמעתי המעשה במירון מעוד ועוד בנ"א, אמרתי לעצמו ולהם, "הקב"ה רוצה שאנחנו צריכים לעשות תשובה." אבל אחרים הגיבו באופן שלילי לדיבורים שלי. א' היה מעדיף לחיות את ההרגשים של צער ואבילות של המשפחות של הנהרגים, והמה ג"כ היה נמצאו בהרגשים מזדעזעים, הם אמרו לי שאני "לא רגיש" להצער של אחרים. וב' אמרה לי "אל תאשים אותי לזה", ואמרה לי שאני שורף את העולם. ושניהם היה להם צד השוה, שאם אומרים לאחרים שאנחנו צריכים לעשות תשובה, זה מכביד וקשה יותר מדאי על בנ"א שאינם יכולים להתמודד על זה, בנ"א שפירושו מן דרך התורה ופרקו עול, מחמת שהם לעולם שמעו המשפט ש"הקב"ה חרה עלינו", ושמשפט כזה גרם להם להיות קר כלפי הקב"ה. וג' אמרה לי שההרגשות שלה היה כ"כ מטומטם מכל מה ששמעה, והיא תופסת שפשוט אי אפשר לקבל תפיסה שכלית על האסון. אני מבין שהגלות היה כ"כ ארוך ושאנחנו סבלנו כ"כ מהסערה הגדולה של כל הגלות הזה, ושאנחנו רוצים שהקב"ה יהיה יותר רך ורחמן לנו. וא"כ האם המודעה מהרבש"ע הוא, שהרבש"ע רוצה שכלל ישראל יעשו תשובה ג"כ כתוצאה מאסון הזה?
ד) האם כל התגובות השליילים להאסון הזה הוא קליפה, שמסתרת על האור ה' שרוצה לבוא להעולם, שנמצא בהסתרה?
ה) ואם "כן", מה לאמר לאותם נפשות שיש להם תגובות שליליים להאסון, ובאיזה אופן יכול להשפיע על לבם שהם צריכים לעשות תשובה, להכיר את ה', ולפעול את העבודה לפתוח את לבבם?
תשובה:
א. יתכן מאוד. רבים הרגישו כן.
ב. נכון מאוד. אחד מן ההתבוננויות הנכונות.
ג. לכל אחד צריך לדבר לפי מדרגתו ולפי השפה שלו. אין מסר אחד שווה לכולם.
ד. כן. אולם צריך לבדוק כל מסר אם הוא חיובי או שלילי.
ה. כנ"ל אות ג'. צריך לדבר אל כל אחד בשפה פרטית המתאימה לו.
קטגוריות
