שאלה:
א) האם יש מקור לדברי הרב שהדור הזה נמצא בשער הנו"ן דטומאה ע"י האינטרנט.
ב) האם יש רמזים בחז"ל ובמפרשים שהדור האחרון יהיה בשער הנו"ן דטומאה.
ג) והאם יש מקור בחז"ל ובמפרשים, על תופעה של האינטרנט בדור האחרון.
תשובה:
א. שער הנו"ן, כח אחדות של כל הפרטים יחדיו. עיין לשון זוהר חי (בראשית, א, ע"ב) וז"ל, שער הנו"ן הכולל כל המ"ט, והוא כתר עליון שבהם, ואינו חלק שער פרטי, כי הרי כולל כל המ"ט שערים. וכלי זה הוא כולל כל פרטי הנבראים בתוכו. ולכך בהכרח שזהו שער הנו"ן דקליפה, כי גונז בקרבו הכל, ובפרט את הטומאות יחדיו, וזהו שער הנו"ן דקליפה, כל הטומאות יחדיו.
ב. עיין בהרחבה בספר הדור האחרון.
ג. כנ"ל אות א'. ועיין חת"ס, תורת משה (דברים, לב, לג) וז"ל, ובטומאה יש ג"כ נו"ן שערי טומאה, ושער הנו"ן בטומאה הוא להבדיל כמו בקדושה, שאין שער הנו"ן יכול אדם להשיגו, ה"נ [בטומאה], וכשיבוא אדם לזה שער יש לו אחיזה לקדושה (וזהו כלי זה שיש לו אחיזה לקדושה), לכך טמא בגימט' נו"ן, רמז מ"ט בפני עצמו, ואות אל"ף ג"כ בפני עצמו, וזה מי יתן טהור מטמא, לא "אחד", היינו אותו אחד שהקב"ה מהפכו לקדושה. וזהו ראש פתנים אכזר, הוא ראש הטומאה, הלא הוא כמוס עמדי וקשור בקדושה, עכ"ל.
ועיין ספר מצת שימורים (שער התפילין) וז"ל, ולכן נקרא "ינון שמו", להורות על תרי נוני"ן שמתגלה עליו לעת"ל, ואז (כאשר יתבטל שער הנו"ן דקליפה) ויתגלה שער החמישים של נו"ן שערי בינה. ועיין עוד אור לשמים (בא, ד"ה ולא יכלו לתמהמה. ופרשת יתרו, ד"ה בחדש השלישי).
ועיין אור החיים (שמות, ג, ח) וז"ל, "דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנו"ן, ולהוציא בלעו מפיו."
[הערת עורך
אור החיים (שמות, ג, ח)
הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם):]
קטגוריות
