שאלות בעניני חסדים וגבורות [#12801]

י"ג סיון התשפ"א

שאלה:

א) מהו ענין חסדים וגבורות שבדעת? ב) ולמה רק בדעת מצינו חלוקה זו. ג) היכן המקום לגבורות וחסדים שבדעת, האם הוא בתוך קומת הספירות או למעלה מהספירות. ד) מהו הענין של דחיית גבורות למטה עד מקום הנה"י, מהו הצורך לדחות הגבורות. ה) האם חסדים דדעת וגבורת דדעת הם מדת החסד ומדת הדין?

תשובה:

א. דעת הוא קו "אמצע", שכולל בתוכו ימין ושמאל, וזהו הטעם שכולל ה"ח, וה"ג. ועוד, דעת תחתון נבנה ביסוד אבא שיש בו ה"ח, המלובש ביסוד אמא, שיש בה ה"ג. ומשם מקבל הדעת שורש החסדים מאבא, ושורש הגבורות מאמא. עיין עץ חיים (שער כה, דרוש ב', מ"ק) וז"ל, יש דעת הנקרא חסד וגבורה, ב' עטרין, וזה נמשך מהתפשטות דעת אבא ואמא בו' קצוות שלהם למטה. ב. קו אמצע שכולל את הקצוות, חיבור ולא רק הכרעה. ג. דעת מתפשט ונעשה נשמת ז"א, וה"ח וה"ג שבדעת מתפשטים מחסד ועד הוד, ואח"כ כללותם ביסוד, וכללות כללותם במלכות. ותחילה נותן היסוד לנוק' הגבורות, ואח"כ נותן בה החסדים. ד. כל גבורות בחינת קטנות (בערכין, מוחין דקטנות, אלקים, גבורה). ולכך מקומם הראוי במקום הקטנות שבאדם, שהוא נה"י, בחינת מקום עיבור, קטנות. ואכמ"ל. ה. בדקות, חסדים משורש אור אבא, חכמה, וגבורות משורש אמא, בינה. ומאיר בהם שורשם. כי למטה החסדים והגבורות נבדלים, אולם בשורשם מאוחדים. ועיין עץ חיים (שער יד, פרק ג, מ"ת), שתחילה כל אחד אבא, ואמא יש לו דעת, ובכל אחד מהם יש בפרטות חו"ג, ואח"כ מתערבים, עיי"ש.