האם יש גבול לסגולת נפש החיים [#12812]

י"ז סיון התשפ"א

שאלה:

ב”ה

שלום וברכה למורנו ורבנו ועטרת ראשנו הרב בלבבי שליט”א,

ידועה הסגולה של הנפש החיים, שכבודו דיבר עליה בתחילת הקורונה, אביא אותה:
“וּבֶאֱמֶת הוּא עִנְיָן גָּדוֹל וּסְגֻלָּה נִפְלָאָה לְהָסִיר וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו כָּל דִּינִים, וְרְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט בּוֹ, וְלֹא יַעֲשׂוּ שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל, כְּשֶׁאָדָם קוֹבֵעַ בְּלִבּוֹ לֵאמוֹר: הֲלֹא ה’ הוּא הָאֱלֹקִים הָאֲמִתִּי “וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ” יִתְבָּרַךְ שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָמוֹת כְלָל, וְהַכֹּל מָלֵא רַק אַחֲדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמְבַטֵּל בְּלִבּוֹ בִּטּוּל גָּמוּר, וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל שׁוּם כֹּחַ וְרָצוֹן בָּעוֹלָם, וּמְשַׁעְבֵּד וּמְדַבֵּק טֹהַר מַחֲשַׁבְתּוֹ רַק לְאָדוֹן יָחִיד בָּרוּךְ הוּא, כֵּן יַסְפִּיק הוּא יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ שֶׁמִּמֵּילָא יִתְבַּטּלוּ מֵעָלָיו כָּל הַכֹּחוֹת וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְפְעוֹל לוֹ שׁוּם דָּבָר כְּלָל !!!” (נפש החיים שער ג’ פרק י”ב)

וכן חובת הלבבות, שער הביטחון, פרק ג’, התנאי החמישי:
והחמישי שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו ולא להזיקה ולא לזולתו כי אם ברשות הבורא יתברך.
כי העבד כשיהיה לו יותר מאדון אחד ויהיה כל אחד מהם יכול להועילו לא יתכן לו לבטח על אחד מהם מפני שמקוה התועלת מכל אחד מהם. ואם יהיה אחד מהם יכול על תועלתו יותר משאריתם יהיה חזק בטחונו בו כפי יכלתו אף על פי שהוא בוטח בשאריתם. ואם לא יוכל להועילו ולהזיקו כי אם אחד מהם בלבד על כרחו יבטח עליו לבדו מפני שאינו מקוה תועלת מזולתו. וכן כשירגיש האדם שלא יועילנו ולא יזיקנו אחד מהנבראים אלא ברשות הבורא יתברך ישוב לבו מיראתם ותקותם ויבטח על הבורא לבדו כמו שנאמר (תהלים קמו ג) אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה.”

ידוע הסיפור עם רבינו האר”י שהביא חכם רפאל טרויוויש מחכמי איזמיר שבטורקיה בהקדמה לספרו “צח ואדום” ועוד מקומות, שרבינו האר”י לפני שעלה לצפת בא להיכנס לירושלים וראה רגל אחת של הס”מ על הר הבית, ורגל שניה על כנסיית הקבר, וחרבו שלופה ואמר לו שלא יכנס לירושלים, כי הוא משיח בן יוסף ולא הגיע זמן הגאולה, ואם יכנס הוא ימית אותו חלילה.

היה לי איזה התבודדות שריכזתי מאוד את המחשבה באין עוד מלבדו ובסגולה הזאת של הנפש החיים, חשבתי על הביאת המשיח והגאולה וכאילו
נכנסתי בדמיון לאותו מקרה עם רבינו האר”י בכניסה לירושלים, לא שרציתי להיכנס, אלא פשוט כביכול המחשבה לקחה אותי לשם, וראיתי כביכול דרך העיניים של רבינו האר”י את המקרה עם הס”מ ופשוט אמרתי לו כאילו כביכול רבנו האר”י מדבר, אבל זה בעצם אני, אמרתי לו ככה בערך (עם הרבה הרבה דמעות שירדו לי מהעיניים ללא הפסק, בהתרגשות גדולה מאוד מאוד מאוד ממעמקי ליבי ונפשי):

“באחד הפשוט, אין לך קיום, ואתה נברא כמוני, ואני יודע בידיעה גמורה שאין בידך לעשות לי מאומה!! כי אם ברצון וברשות הבורא יתברך, ידיד נפש אב הרחמן, והוא ורק הוא יחליט מה קורה בעולמו ולא אתה, והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו, והריני מבטלך בליבי ביטול גמור ואנני משגיח כלל בך ובדברייך, והריני מדבק מחשבתי רק לאדון יחיד ברוך הוא, ואתה בא אליי בחרב, ואני בא אלייך בשם ה’ צבקות אלוקי מערכות ישראל אשר מחורף בגלות המר הזה בגללך, ואם אתה מפריע את כניסתי היום הזה יסגרך ה’ בידי והיכיתיך, וידעו כולם כי יש אלוקים בישראל, ברח לך מלפני, כי אין אתה שליט, אלא ה’ עשה עושה ויעשה לכל המעשים, ואצלו אין הבדל אם להביא את הגאולה עכשיו או בעוד שנים או מלפני שנים, לכן אני נכנס עכשיו, ה’ לי לא אירא, והריני כתינוק בידיו יתברך, כאב את בן ירצה”

אחרי דברים אלה נכנסתי לירושלים בלי פחד, הייתי איתן, וידעתי בידיעה ברורה שאני דבוק בה’ בתכלית הדביקות!
וזהו, פה זה נגמר.

א) השאלה היא אם רבינו האר”י היה אומר כך (לאו דווקא כך, אלא ברוח הדברים) ונכנס מה היה קורה? הרי זה ביטול גמור של כל הכוחות כולם והיתדבקות בה’ בתכלית וכמו שהרב ענה בתשובה של “רחובה של עיר בפנימיות” (תשובה של 6713) “בלבוש יש הנהגה של נס והנהגה של טבע, בפנימיות הכל רצון ה’ בשווה.” האם היה יכול הס”מ לעשות משהו נגד זה?

ב) כמובן שאני לא אתן לרבינו האר”י עצות… אבל זה בשביל להבין האם יש גבולות לסגולת נפש החיים?

ג) מה הרב חושב על תהליכים כאלה בדימיון? רצוי? לא רצוי? טוב? טוב? לא טוב? אציין שזה מאוד מילא אותי בכוחות.

תודה רבה רבה!

תשובה:

א. כיוון שיש שבועה שלא לדחוק את הקץ, זהו נגד רצונו ית”ש ואין לעשות כן.

ב. הגבול – רצונו ית”ש, ושחרור מכל רצון אחר.

ג. לעיתים רחוקות ביותר, זולת כך כח הדמיון אינו מאוזן כראוי באדם.