המשך שאלה 12663 [#12952]

כ"ד סיון התשפ"א

שאלה:

שלום כבוד הרב היקר,
אני באמת כרגיל מודה על התשובות שלך עד כה זה נותן לי הרבה.

1. הרב אמר לי ש10 הופך ל7 (במערכת של 3 ו7) ואז בעצם כח”ב נכלל או בדעת או בחסד, להבין בשפת נפש מה ההבדל בין חסד/דעת רגיל לבין חסד/דעת שכלול מכח”ב? אשמח לדוגמא
2. לשון הרב: “עצם הוא לשון עצימת עיניים, או למעלה מכך עצימת המחשבה” האם הרב בעצימת עיניים מתחייחס לעצימת עין השכל או לעין גשמית? אם הרב מתייחס לעצימת עין השכל אז מה ההבדל בין עצימת המחשבה לעצימת עין השכל ולמה עצימת המחשבה גבוהה מעצימת עין השכל, לפי הבנתי עין השכל זה ראיה=ספירת החכמה והיא למעלה מלבוש המחשבה? כרגיל אשמח לתיקונים מהרב אם לא דייקתי
3. לשון הרב: “מוחין, למעלה מכך עצם, אין, עצימת המוחין, ולמעלה מכך היש האמיתי – הויה.” האם כוונת הרב היא שעצם שווה לאין שווה לעצימת המוחין או הכוונה עצם למעלה מכך “אין” למעלה מכך “עצימת המוחין” ואז עצם זה התכללות המשכיל במושכל, עצימת מוחין התכללות בשכל העליון ואם כהסבר השני אז למה “אין” בין שניהם? כרגיל אשמח לתיקונים מהרב אם לא דייקתי
4. שאלתי את הרב איך במערכת 3 ו7 יכול להיות שאין רצון כי הוא מריץ את הכוחות והרב ענה לי שרצון היא תנועה מוקטנת ושאין רצון זו ידיעה למעלה מהבחירה וזו תנועה עצמית מהירה, לפי הבנתי ידיעה למעלה מהבחירה זה שאדם נפעל מרצון העליון אבל אז גם פה יש רצון רק רצון עליון אבל לפי המערכת של הרב יש הויה אמונה תענוג ואז יש מידות ואין רצון גם לא רצון עליון (מהויה לא יכול להיות תנועה ומאמונה ותענוג לא ברור לי איזה תנועה יש ישירות למידות כי תענוג/אמונה מעוררים רצון ,גם אם זה רצון עצמי ואז יש תנועה) אז איך תשובת הרב ענתה לי? ואשמח שהרב יפרט ויחדד לי בנפש (בנוסף להסבר אולי בעזרת דוגמא) איך יש תנועה ללא רצון (שלי או של העליון)
5. יש מבט של גילוי הויה והסתרתה ע”י דימיון ויש מבט של הויה והעדר, איזה מבט יותר גבוה/פנימי? לפי הבנתי הויה והעדר כי “נוגעים” פה בהויה ולא רק בהתראות שלה אבל אשמח לאישוש מהרב.
6. עוד שאלה קטנה הרב אמר לי שמערכת 3 ו7 מתלבשת בעיקר בצורה של קווים ולא של קו=שלשלת, מה הכוונה במילה “בעיקר” האם אלו 2 מערכות שונות או אותה מערכת רק לפעמים מורגשת ההתלבשות בצורת קווים ולפעמים נדירות יותר מופיעה בצורת קו שלשלת ולכן האדם צריך בעיקר לנסות לחוש אותה בלבוש של קווים

תודה רבה מאוד

תשובה:

א. חסד ודעת רגיל זהו מערכת של “מידות”, ושורשם חסד, ופנימיותם דעת, שהיא נשמת כל המידות. לעומת כך, חסד ודעת שכלול מכח”ב, זהו שורש המידות במוחין, ומאיר במידות בגילוי הארת המוחין.

ב. עין השכל. לא הובן כראוי, בודאי כדבריך עצימת השכל גבוהה מעצימת המחשבה.

ג. הכוונה שווה, אם כי בודאי בדקות יש שוני.

ד. יש רץ, ויש רצון, רצ-ון, הקטנה של תנועת הרץ. בהויה אין רצון כפשוטו, ואין אין רץ כפשוטו, אולם שם יש בחינת “שעשוע”, שנתבאר בתורת מהר”י סרוג, תנועת שעשוע בתוך עצמו, ונתבארה בתחילת ספר עמק המלך, ובתחילת נובלות חכמה, ובלשם (הקדמות ושערים, שער הפונה קדים). שעשוע זה הוא שורש התנועה, וממנו נשתלשל למטה רצ – רצון.

יש תענוג שממנו מתפשט תנועה של רץ. ולמטה בחסד יש רצון, בבחינת חק הטוב להיטב, שזה רצונו.

ה. “העדר”, שלילת אור א”ס וצמצומו כפשוטו הוא העדר, ולכך הוא נמוך יותר, כי אזי כאן במקום החלל אין א”ס. לעומת כך, הסתרה, יש כאן אור א”ס, אלא שנסתר ונעלם, אבל אנו נמצאים יחד עם הא”ס במקום ההסתרה. זו נקודה יסודית ושורשית מאוד מאוד מאוד!

ו. הצד השני.