שאלה:
שלום, כבוד הרב,
במשך כל תקופת הזמן הזו של קורונה, שעדיין נמצאת מאוד בארץ שבה אני גר (דרום אפריקה), אני מרגיש שמשפחתי ואני גדלנו מאוד. היה לנו "נעילה" ארוכה בה נסגרו בתי הספר והיכלים והצלחנו בבית יחד, ב"ה. עכשיו כשהמצב השתנה במקצת, כשבתי ספר ושירותים נפתחו מחדש והעובדה שהנגיף הזה נוצר למעלה משנה, ההיבט העיקרי של כל האירוע הזה איתו אני מתחיל להיאבק הוא הדרך בה אני רואה אנשים אחרים שמתמודדים עם זה ... אני רואה שאנשים שלא מאוד נזהרים באזורים בהלכה מקפידים מאוד אפילו האפשרות לתפוס את הנגיף (לקיצוניות כזו המסוכנת לבריאותם הנפשית של ילדיהם). ישנם גם הרופאים, שמיהרו מאוד לדרוש מאיתנו לשנות כל כך הרבה דברים בחיינו, אך מסרבים בעקשנות להודות בכך שהם לא בסדר בכל כך הרבה דברים. הפתיחות הן ריקות מאוד עכשיו מכיוון שכולם פחדו מכדי לבוא לשולחן, עכשיו הם לא חזרו. אנשים אחרים מאוד עוינים את מי שהם רואים "רופפים" או חסרי אחריות בזמנים אלה. , ללא קשר לנסיבותיהם האישיות שעלולות לכפות שהם יהיו קצת פחות מחמירים עם פרוטוקולי הנגיף. הקפדתי על הנגיף הזה, פעלתי לפי הכללים, אך נלחמתי קשה כדי להמשיך במנינים ולקיים חיים "נורמליים" עבורי ועבור משפחתי, מבלי להיות פזיז. אני מרגיש שניצלתי את הזמן הזה בזהירות רבה יותר באזורים מסוימים בהלכה ובעבודת ה '. אבל אני זקוק לעצה של הרב, שליט"א כיצד לראות את האנשים הסובבים אותי שפיתחו התנהגויות כה קיצוניות בתקופה זו, לאף אחד מהם אין שום בסיס בעבודת ה 'או לעבוד על מידותיהם. אני לא רוצה להחזיק שנאה כלשהי בלבי, אבל אני מתקשה להתעלם מהתנהגות זו
תודה רבה להרב
תצכו למצות
תשובה:
פרצופי בני אדם שונים, ודעותיהם שונות, כמ"ש חז"ל, ומאוד קשה לרדת לנבכי הנפש של זולתו. וכמ"ש חז"ל אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. ואמר הקאצקר, שאף פעם לא תגיע.
הניסיון להבין היטב את נפש זולתו, יסודה "גאוה". ועליך להכיר שגאוה זו שאתה צודק ונוהג כשורה היא גורמת לך להרגיש שאתה דורך בדרך נכונה והם לא. ונצרך זיכוך הגאוה.
עליך לנסות במקביל לפתח תפיסה רחבה בנפש, איך להסתכל על כל מצב בכמה אפשרויות, ולנסות לראות בכל ענין איך וכיצד יש בו כמה אופנים של אמת. ועל ידי זה הנפש תפתח יותר ויותר. כדאי לא להתחיל דוקא בענין זה ששאלת, אלא בנושאים אחרים שאין כ"כ התנגדות בנפש להתבונן. וכך לילך מחיל אל חיל.
קטגוריות
