שאלה:
לכבוד הרב שלום וברכה יש לי שאלה שמציקה לי מאוד מאוד ובבקשה אם הרב יוכל לענות לי עליה בצורה ברורה.
תודה רבה.
הכרת האמונה:
"לכא' האמונה בנויה על הכרת השכל שלא יכול להיות שהדבר עושה את עצמו, ולא יכול להיות שהעולם קדמון כי לא יתכן כ"כ הרבה הרכבה וחיבור של דברים ללא מישהו שעשה אותם."
א. איך יתכן לומר שהאמונה בנויה על שכל בלבד שמבין שחייב להיות בורא לעולם והרי השכל יכול לטעות כמו שאנו רואים הרבה מאוד???
ב. עוד לפני זה שאולי השכל טועה לכא' אין כאן שום הכרח על הדבר - שהרי כל הכרח שכלי הוא בנוי על מה שהשכל כבר מכיר והיינו שהשכל לא ראה בשום מקום דבר שנהיה מאליו והוא לא ראה בשום מקום דבר מורכב כ"כ שקיים מצד עצמו ללא מישהו שקדם אליו, אבל כשאנו חוזרים לשורש אז אין שום הכרח שהרי אולי כל מה שהשכל מכיר זה בתוך גדרי הבריאה אבל קודם לכך אולי זה אחרת ומי הכריח לנו שלא. - ובפרט שזה הרי באמת האמונה שיש בורא שקדם לבריאה ואין לנו בו השגה וא"כ שאין לנו השגה במה שקדם לבריאה אולי שם אין מאציל אלא שם יש מושג שהעולם קדמון או שנוצר מאליו???
תשובה:
פנימיות האמונה אינה בנויה על שכל כלל וכלל, כי כל דבר שבנוי על שכל יש לו סתירה ופלפול, ובעומק, השכל אינו הכרח, כשאלתך!!!
אלא האמונה חקוקה בעצם נשמות ישראל משעת יצירתם, ונתגלתה ביפעת טהרתה במתן תורה כשאמר הקב"ה אנכי הוי"ה, ואזי נתקע אמונה בלבם. וזהו שורש אמונתם של ישראל, וכל הזוכה לגלות את נשמתו נגלה אור זה בתוקף רב. ואף אצל מי שאינו עמל בכך, פעמים אור זה מתנוצץ אצלו לאורך חייו, הן מצד הרגל, והן מצד תמימות. ויתר על כן מתגלה בשעה שנמצא במצב של יהרג ואל יעבור.
שאלתך שאלה שורשית מאוד. על דרך כלל רוב בני האדם סבורים כשאלתך, וכך בנויים רבים ממהלכי תנועת התשובה בדורינו. וכל זה אינו אלא פתח להיכנס לאמונה, ובתורת פתח זה נכון, וכך כתבו רבותינו. אולם לא זה השלמות כלל, זהו חיצוניות האמונה. אולם פנימיותה היא הכרת הנשמה שלמעלה משכל כלל וכלל!!!
קטגוריות
