ד יסודות בענין יסוד העפר עצבות [#13149]

ח' תמוז התשפ"א

שאלה:

שלום לרב היקר
בהמשך לשאלה מספר 12675 אני מעתיק את לשון השאלה והתשובה, על מנת לקבל תוספת ביאור,
1. בסוגיית העפר דעפר שהרב אמר שאדם שרואה דבר מלוכלך, ויש לו נטייה לעפר דעפר, הוא נעשה עצוב, והעצה היא לשייר לו מקום נקי ומאיר, ולהסתכל באותו דבר עד שהוא מרגיש שהנפש נרגעת, והרב אמר לא הסתכלות בעלמא, אלא מבט של חיבור וריכוז, ולמקד את ראייתו, ולהתחבר לאותו מקום של בהירות, האם אפשר להסביר יותר, למה הרב התכוון 1. לא הסתכלות בעלמא? 2. אלא מבט של חיבור וריכוז? 3. ולהתחבר לאותו מקום של בהירות?
1. בגדרי ההלכה יש גדר של ראיה, "ראיה בעלמא" (ב"מ ב.) ויש גדר של הסתכלות, כגון מה שנאמר שאסור להסתכל בקשת, ועוד, וזה הסתכלות מלשון שכל , התבוננות, ויש שההסתכלות מכח חכמה הנקראת ראיה, ומכח בינה נקראת הסתכלות, ומכח דעת זהו חיבור, בחינת עוף ראה שמוליד ע"י ראיה זו.
2. בסוגיית האש דעפר שהרב אמר שענינו חשכות בנפשו, שהוא יכול להרגיש את זה בעצבות, והוא יכול להרגיש את זה במוחין, שזה כמו ענן על המחשבה שחוסם את הבהירות, ואת הכח לחשוב, והעצה החיצונית היא למקד את הראיה שלו בנר עד שהוא מרגיש שהנפש מאירה, ולא הסתכלות בעלמא אלא לקלוט ולקבל את אותה הארה, שהרב אמר למקד את הראיה שלו חזק מאד בנפש, 1. מה הכוונה למקד את הראיה חזק מאד בנפש? 2. ועוד מה הכוונה לא הסתכלות בעלמא אלא לקלוט ולקבל את ההארה?
ובעצה הפנימית הרב אמר לחזור לנקודות הפשוטות שכן מאירות ובהירות אצלו, אפילו לחזור לא' ב', וכאשר הוא יחזור אליהם באופן פנימי ועמוק, הוא לאט לאט ירגיש שהוא חוזר למקום המאיר שבנפש, לנקודות הפשוטות ולאט לאט להרחיב אותם, ועד שהוא מגיע למקום החשכות, ומכח כך הוא מושך את אותה הארה להמשך של הדברים, ולאחר מכן שהוא יחזור למקום החשוך, הוא יראה שזה יאיר לו יותר, 1. מה הכוונה פנימי ועמוק? 2. ואיך אפשר לחזור אפילו לא' ב' ממקום פנימי ועמוק? 3. ועוד מה החילוק כאן בין פנימי לעמוק?
2. כנ”ל אות א’. התבוננות באור הנר, והתקשרות נפשית לנר.
יש לחזור למקום “הראשון” בנפש, ושם למד א-ב. הפנימיות עצמה כנודע נחלק לפנימיות וחיצוניות. וזה פנימיות שבפנימיות. ובדקות, עומק נמצא במערכת הדעת, כי יורד ונעשה פנימיות ו”ק, כנודע. וזהו חיבור מכח הדעת, לא רק דעת עליונה במוחין אלא דעת שיורדת לפנימיות המידות.
ועכשיו מה שברצוני לברר:
1. האם הרב יכול לתת דוגמא איך מתבטאת ההסתכלות מתוך התבוננות ומתוך התקשרות נפשית, א. במקום נקי ומואר, ב. בנר?
2. אם הרב יכול לתת דוגמא איך לחזור לא' ב' ממקום פנימי ועמוק?
ישר כח על כל התורה הנפלאה שאתם מורידים לעולם.

תשובה:

א. התמקדות של התקשרות בדבר, ואזי הנפש נעשית יותר בהירה, האדם חש שהמוחין מתבהרים. כדוגמת יום מעונן וסגרירי שחש תחושת עננות במחשבה, וכאשר לפתע העננים נסתלקו והחמה זורחת במלוא יפעתה, המוחין כאילו נפתחים.

יש חיבור לתנועת הנר, ויש חיבור להארת הנר, לחמימותו. ויש חיבור לעצם ההארה. והאדם חש, את התנועה בתוכו, את החמימות, ואת עצם ההארה, שנשמתו הנקראת נר מתעוררת לפי ערכו ברגשי קודש, או מחשבות קדושות וכדו'.