היכן אותם תיפקודים מושרשים בכוחות הנפש [#13523]

ב' אב התשפ"א

שאלה:

שלום וברכה לכבוד מו"ר הרב שליט"א
בזמן הלימוד אנו מפעילים כל מיני תפקודי למידה.
וברצוני לבקש מהרב, אם הרב בטובו יכול לברר לי היכן אותם תיפקודים מושרשים בכוחות הנפש.

הבנה.

  • קליטה-של נתונים ופרטים. פעולה של שימת לב,עירנות.
  • חיבור-לקשר בין הנתונים כדי ליצור תמונת מציאות שלימה. (אחרי שאספתי את כל חלקי הפאזל,להרכיב אותו)
  • הגיון-הסבר מקובל על המציאות (כגון נשבר הכד ולכן יש כאן מים)
  • הסתברות-העלאת השערות. (למה הבן אדם סוחב כד? אולי)
  • הבנת הרעיון- הבנת מהות העניין (כגון נשבר הכד. שמים זה תקלה)
  • הפשטה-יכולת להשליך על מציאות אחרת (המסר) (כגון בננה במקום כד מים)

חשיבה. (אחרי שברור לי הנתונים אני מתחיל לחקור אותם)

  • גירוי פנימי-העלאת שאלות
  • פירוק והרכבה-למה כל פרט נצרך
  • השוואה וחילוקים-דומה ושונה ביחס ל...
  • מציאת הכלל והפרט
  • אבחנה בין: עיקר לטפל. רעיון והגיון (מה ולמה)
  • סיבה ותוצאה
  • שיפוט- כמו "שופט" אחרי שמונח לפניו כל החומר.
  • הסקת מסקנות 

תפיסה. 

  • ארגון הידע-רשימת הפרטים
  • משיכת רצף (השתלשלות,תהליך)
  • חיבור לנקודה המרכזית-לקשר לנושא המרכזי בסוגיא
  • זיכרון לטווח קצר- אחסון נתונים לשליפה
  • זיכרון פעיל-שימוש במידע

הבנת הנקרא.

  • היכרות עם שפת הגמרא- בחורים שיש להם קושי עם לימוד מתוך הכתב,אולם בלימוד בעל פה הם מצוינים.
  • הבנת משמעות-להפיק את המסר מתוך המילים
  • בניית משפטים-ארגון ופיסוק משפטים
  • פענוח- להבין מה שאינו נאמר במפורש
  • חשיבה- ניתוח ודיוק הכתוב

וכן מה הסדר הנכון בנ"ל בלימוד גמרא.

הקשבתי לשיעורים הנפלאים של הרב על דרכי לימוד הגמרא, ואני מנסה בס"ד  לפתחת ולהרחיב יותר (כנ"ל בשאלה 12816)
תודה רבה לרב עד בלי די.
 

תשובה:

הבנה: קליטה של נתונים – חכמה מה שקיבל מרבו. ופרטים – בינה שבחכמה זו, וזו חכמה דקטנות. שימת לב – יש שבא מרצון, ויש שבא ממח ממוקד. ערנות – "שכל הפועל", יש שכל בכח, והעבודה להוציא לפועל. וכאשר יוצא לפועל ישנה ערנות. ופעמים זו ערנות של חכמה, ופעמים של סקרנות.

חיבור – לקשר בין הנתונים כדי ליצור תמונת מציאות שלמה – בינה שבחכמה. הגיון – בחינת סיבה ומסובב, ומציאת השורש והתולדה – דעת.

הסתברות – העלאת השערות – אור חוזר של המוחין, שמשם יוצאים שערות ראשו של אדם, לשון השערה.

הבנת הרעיון – הבנת מהות הענין – שכל מעשי. כידוע השכל נחלק לג', שכל עיוני, דברי, מעשי.

הפשטה – יכולת להשליך על מציאות אחרת – בינה, מבין דבר מתוך דבר.

חשיבה: גירוי פנימי – עולם המידות, או מידות בפועל או מידות שכליות. פירוק והרכבה – למה כל פרט נצרך. חיבור חכמה ובינה. השוואה וחילוקים דומה ושונה ביחס ל – דעת המבדלת והמחברת. מציאות הכלל והפרט – כלל חכמה, בינה פרט. אבחנה בין עיקר וטפל, רעיון והגיון – דעת המכרעת. סיבה ותוצאה – דעת, כח הולדה, כנ"ל הגיון. שיפוט – כמו שופט אחרי שמונח לפניו כל החומר. עין – מבט מקיף מבחוץ, ואח"כ נכנס פנימה וחוזר חלילה, אור חיה. הסקת מסקנות – תכלית, כח מעשה שבנפש, הן מעשה שכלי, והן מעשה בפועל.

תפיסה: ארגון הידע – רשימת הפרטים – בינה שבחכמה. משיכת רצף – דעת המחברת. חיבור לנקודה המרכזית – לקשר הנושא המרכזי בסוגיא – יסוד, התקשרות. זיכרון לטווח קצר, אחסון נתונים לשליפה – כח הזוכר, חכמה. זיכרון פעיל – שימוש במידע - בינה.

הבנת הנקרא: היכרות עם שפת הגמרא – חכמה – ראיה. הבנת משמעות, להפיק את המסר מתוך המילים – שכל הדברי. בניית משפטים, ארגון ופיסוק משפטים – בינה שבחכמה. פענוח, להבין מה שאינו נאמר במפורש – בינה, מבין דבר מתוך דבר. חשיבה, ניתוח ודיוק הכתוב – ניתוח - דעת המתהפכת, דיוק – כח הגבול שבנפש.

הדברים ארוכים ונכתבו בקצרה ותמצית, ועוד חזון למועד אי"ה.