אברך צעיר בימים [#13682]

י"ג אב התשפ"א

שאלה:

בס"ד.

לכבוד
הרב שוורץ שליט"א.

יישר כח גדול על כל השיעורים, אני אברך צעיר בימים, כבר מילדותי כבן חמש ושית התחלתי
בבעיות נפשית כתאוות והרגשות עמוקות וכדמ', הייתי מחד מוצלח גדול ומאידך מבקש
עצום, בטבע אני חי עם 'עולמי' בבדידות, וכל זה הביא עלי מלבד בלבול עצום בנפשי גם
מחלאות פיזקאלי על גופי, הלכתי לכמה רופא נפשות וכולם ללא הועיל, ובספרי הרב ממש
פגשתי את מבוקשתי וגם 'גופי' נשתנה למעליותא ובשינוי בלתי חוזרת בסייעתא דשמיא
ע"י שליחות הרב.

ובעיקר מצאתי את מבוקשתי כי אני זקוק מאוד 'להשקטה' ואז אני יכול ללמוד ולעיין כראוי
וכנכון, אולם אודות זאת יש לי כמה שאלות.

א) אני אברך בכולל אוהב את התורה ולומדיה, ומאז התחלתי לעסוק בסוגיא 'כח הויה' הכל נשתנה [נתגלה]
אצלי ובעיקר מהלך המחשבה שלי וב"ה הצלחה גדולה ראיתי, אולם רצוני לידע כמה
זמן מותר לי לעסוק בעניני נפש האם ב' ג' שעות בימים כבר יותר מדי [איני מבטל זמני
כמעט לדברים אחרים כי בשיחת אנשים כמעט שאני לא עוסק], ובפרט כי מלבד שאני לומד
בהם רפואת נפשי אני אוהב סוג לימוד הזה ואני מקושר אליה?.

ב) בדרך כלל אני לומד סוגיות בעומק וברוחב ואני מסכם את הסוגיות בכתב ובחזרה, ואני
מונח בקשר חזק בתוך הסוגיות, האם כדאי למשך תקופה מסיומת כגון חודש שתים ובפרט בין
הזמנים ליקח כמה מנוחה ובזמן הזה ללמוד יותר בקיאות, ולא לעיין בעצמי רק ללמוד
דברי אחרונים וכד' ?.

ג) האם נכון שכיון שאני לומד בכולל גדול קרוב לשלש מאות וחמישים אברכים זה מפריע לי
מללמוד ובעיקר 'להכריע' הכרעות בסוגיות הש"ס שלזה צריך שיקול רב, ואם התשובה
הן, האם כדאי ללמוד במקום אחר שקטה ביותר, ועכ"פ לי.

ד) האם כל הדברים הנזכרים בספרי הרב ובפרט בענין עצם הנפש, הויה כו' מיוחד גם לנשים
כאנשים?.

ה) כעת לא זכיתי עדיין לזש"ק ואני מתפלל לה', אולם התחלתי לחשוב שמא בנים יפריעו לי
מלחיות בשקטה כמו שאני חיי עכשיו, כי סו"ס כעת אני חי בשקט נכון ובישוב הדעת
ובשלום בית יפה יפה, ואני מתירא שמא הבנים והבנות יפריעו לי, וכמובן אעשה את רצון
בורא ואני מוכן לכל. אבל האם יש תשובה לדבר זה: האם קיום מצות פריה ורביה מפריע
מעבודת ה' ועכ"פ לענין זה לחיות בישוב ובהרחבת הדעת?.

ו) נוספת שלא מענין, כמה פעמים למדתי סוגיא שלימה עד להלכה למעשה, אולם השו"ע
הרב [שאצלינו החסידים זה מאוד חשוב] או המשנה ברורה נקטו להלכה כדברי הפוסק שאינה
מובן כ"כ מסברא, וכ"כ בשאר פוסקים שכתבו דברים שע"פ סברא קשה
להבינה וצריכין 'להסביר הסברא' ודי למבין. וזה קשה לי מאוד, כי להלכה בודאי אני
אעשה כדברי הפוסקים הללו, מ"מ קשה לי דסברא של הפוסקים ההוא קשה מאוד להבין,
והאיך אפשר שתורתינו תורת אמת לאמיתה יורה דרך לעשות את אשר אין הסברא מבין כל כך,
כמובן  אין כוונתי על דבר שקשה 'לי' להבין
רק ע"ד שרבים מתעקשים בו האיך אפשר שהסברא הנכונה אינה להלכה, עד כדאי כך
שאני מאבד את מהלך הסוגיא שלי לפעמים משום זה. האם עולם של הבנת התורה אינה עולה
ביחד עם עולם של הלכה?.

יורינו
המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמים.

תשובה:

א. לגבי מוסר מקובל מר' ישראל מסאלנט שאמר לסבא מקלם, לא יותר מב' שעות. אולם לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וד"ל. אולם כך ראוי לנהוג למעשה.

ב. לנסות תחילה בבין הזמנים, ולפ"ז לקבל החלטה לזמן ממושך יותר!

ג. הכל תלוי בדברים נוספים, וכדאי לבדוק זאת, אולם מתוך שיקולים נוספים.

ד. ודאי שגידול משפחה מפחית בזמן הלימוד. וכמ"ש חז"ל על יעקב שהיה טרוד בגידול שבטיו ובנותיו. והעיד על עצמו הרב מבריסק שלא זכה להגיע למדרגת החזו"א, מפני שלחזו"א לא היה ילדים ולו כן. אולם התכלית אינה להיות שקוע בלימוד אלא לעשות רצון ה', ודו"ק היטב היטב. ועל כל אחד לבדוק לפי מצבו מה רצון ה' ממנו.

ה. ר' מאיר לא יכלו חכמים לעמוד על סוף דעתו. לעולם יש עומק פנימי יותר, וצריך להתרגל לנסות להבין דברים שע"פ פשוטו נראים בלתי מובנים, ולאט לאט לראות אור בכל סברא או דין גם אם בתחילתו אינו מובן כלל. כי יש עולם פנימי יותר, ושם אפשר לראות אור בכל סברא. וככל שיש ידע רחב יותר בכלל, ובעומק התורה בכל חלקיה, נפתחים שערים של הבנה חדשה!