שאלה:
#13499 המשך לשאלתי
תודה רבי על התשובה!
כהמשך לשאלתי, נולדתי וגדלתי במקום שלא היה כל כך מרוכז בעניינים רוחניים. לכן בכל פעם שהתשוקה הזו לגילוי האלוהות עולה, יש התנגדות פנימית בגלל הצורך להיות "נורמלי". מה האיזון הראוי להשגות אלוקות וגם הצורך להיות נורמלי? מבחינתי אלה עולים בסתירה ברורה. איך אפשר לזכות בהשגה אמיתי בזמן שאני מעורב במשפחה, יוצא לטיולים וכו'... האם יש חשיבות להיות "נורמלי"? אם אפשר לזוכה להשגה אמיתי וגם ״נורמלי״? (במובן שאנשים שאינם מושקעים ברוחניות משתמשים בזה)
תודה רבי
תשובה:
נצרך "ניתוק נפשי עמוק מן העולם", ו"חיבור עצמי פנימי לעולם רוחני", והנהגה למעשה בחיצוניות כפי הצורך כמנהג המקום באופן שכן הדין. אולם כל זמן שאין לאדם ניתוק נפשי, וחיבור לרוחניות, אזי ההנהגה החיצונית מפילה וקשורת אותו לתתא.
קטגוריות
