שאלה:
כשבחנו את רצונות הטובות והרעים השונים, סיווגתי בתחילה את הרצון שלי להיות יפה מבחוץ כרצון מרושע ולא כטוב ... כי זה נראה שטחי ולא משקף אמת עמוקה יותר. אבל אז חשבתי לעצמי - אם השם גרם לי (וגם לנשים אחרות) לרצות להרגיש יפה - אם השם הפך אותו לחלק חשוב בנפשנו - אז נראה שצריכה להיות סיבה טובה לכך שהרצון הזה יתקיים מלבד רק להילחם בזה. נראה גם שהרצון הוא לא רק כדי שבעלנו ימצא אותנו יפים (למרות שזה מאוד חשוב!). אפילו יותר מזה, אני חושב, אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו יפים לעצמנו. אני יודע שישנן השלכות שליליות לריצה אחרי יופי, כגון געגוע למשהו שבעצם אינו אפשרי; או לעשות דברים שמבזבזים זמן יקר שניתן להשקיע בפעילויות יקרות יותר, או לפעול בדרכים שאינן צנונו ... וגם, יופי במובן החברתי אינו נמשך לנצח (למרות שיש אנשים מבוגרים שהם מאוד יפים בגלל הבריאות והאופי שבא דרכם.)
אז - תהיתי כיצד לסווג את הרצון הזה של רצון להיות יפה. לדוגמה, אני אישית רוצה להתאמן באופן קבוע - לא רק לבריאותי אלא גם כדי שאוכל להיראות טוב. ולא רק כדי שאוכל להיראות טוב לבעלי אלא גם כדי שאוכל להרגיש טוב לגבי איך שאני נראה באופן כללי. האם זה רצון להילחם בעיקר, או שזה משהו לחבק, לפחות במידה? אם זה משהו לחבק במידה, למה זה חשוב כשזה נראה שטחי? אם המשמעות החשובה של היופי קשורה לביטוי של דמות יפה, אז האם זה לא הולך לדברים לאחור לדאוג ליופי ולא לדברים עמוקים יותר?
תודה על כל עזרה.
תשובה:
עיקר היופי כמ"ש בשרה ורחל, יפת מראה, יפת תואר ומראה. ושורשו יופי במעשים, כמ"ש רבותינו. ומשתלשל ומתגלה ליופי גופני. וזו מידת התפארת וההוד. אולם יופי גופני ללא יופי פנימי זהו תאות עוה"ז. רצון אמיתי להיות יפה, עניינו שהיופי הפנימי של הנשמה יתראה אף בחומר בגוף.
קטגוריות
