שאלה:
שלום הרב,
אשמח אם הרב יוכל לענות לי על שאלה קטנה במשנת הרמח"ל, בעניין עיבור יניקה ומוחין.
הרמח"ל בכללים ראשונים כלל כג' כותב שאלפיים דתוהו הם עיבור, הגלות יניקה, והמקדש מוחין, וזהו בסדר גדלות א', ובימות המשיח זהו סדר גדלות ב'.
ושאלתי היא:
א. איך הגלות בחינת יניקה והמקדש בבחינת מוחין אע"פ שהגלות היתה אחרי המקדש.
ב. באר"י ז"ל מבואר שכמו שיש בימות המשיח גדלות ב', כך יש גם סדר עיבור ויניקה נוספים, האם עיבור ויניקה השניים התבארו בכתבי הרמח"ל.
ג. באר"י ז"ל מבואר שגדלות א' וגדלות ב' הוא סוד פנימי וחיצון, וברמח"ל כתב שגדלות א' הוא כלפי בית המקדש שהיתה נבואה ורוח הקודש אך לא כללית על כולם, ואילו ההארה של ימות המשיח היא ואחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר, ושאלתי היא היאך הדברים מקבילים לדברי האר"י ז"ל שהיחס הוא פנימי וחיצון.
ד. האם אכן תהליך הגדלות ב', שע"פ הרמח"ל הוא בימות המשיח, יהיה שונה בעניינו ממה שהיה בבית המקדש, שבימות המשיח יהיה בבחינת פנימיות כלפי מה שהיה בזמן בית המקדש שהיה בבחינת חיצוניות.
בתודה רבה מאד,
תשובה:
א. כי סדר הדברים, שאחר שיש גדלות יתכן "לעלות" לעיבור יניקה ומוחין דגדלות ב', ויתכן אף "לרדת" בחזרה לקטנות. וכן הוא סדר כל יום שבכל תפלה עולים לגדלות, ואח"כ שבים לקטנות.
ב. עיין קל"ח פתחי חכמה, פתח קל"ב, בלשון כללית.
ג. חיצון – מקרה, הארה שמסתלקת (עיין כללים ראשונים, כלל לה). פנימי – עצמי. וגדלות שני השתא אינו גדלות עצמית אלא מקרית, ואינו גדלות שני ממש, והבין היטב.
ד. עיין מסילת ישרים, פרק כ"ו, ושם נתבאר סוד הקדושה שהיא תמידית, שעי"ז מתקדש החומר, וזהו הארת משיח, הארה קבועה, ואזי יש קידוש החומר ממש, והוא שורש הארת תחיית המתים, תיקון הגוף, תיקון החומר.
קטגוריות
