גילוי עריות- המשך [#16832]

י"ז כסלו התשפ"ב

שאלה:

שלום כבוד הרב-

לעניין השאלה ששאלתי על יהרג ואל יעבור בגילוי עריות- הרב אמר שאין חיוב יהרג ואל יעבור במקרה של יהודי שאומרים לו להיות עם גויה או יהודיה שאומרים לה להיות עם גוי.
א. אבל בכל זאת האם כן יש מצווה להיהרג ולא לעבור? איזו מצווה אם כן?
ב. אדם שנקלע חס ושלום לניסיון כזה, מה רצון השם ממנו שיעשה?
ג. מי שהוא בסתם עם גויה או יהודיה בסתם עם גוי בלי שום איום של מוות, ברור שיש בזה איסור וזה מטמא. מה האיסור? וכמה זה מטמא?

תשובה:

א. יש אומרים שכן, כי דרבנן יש בו מצות לא תסורו, ונקדשתי בתוך בני ישראל, ובשעת גזרת שמד לכו"ע חייב לעשות כן. ועיין קונטרס דברי סופרים (סימן א). ואגלי טל (מלאכת טוחן, אות לח). וש"ך (יו"ד, קנז, ס"ק י). ומשנה למלך (יסודי התורה, פ"ה). וגר"א (יו"ד, קנז, ס"ק יז). לגבי חיוב יהרג באיסור "ערוה" דרבנן.

וכאשר בא על גויה בפרהסיא, זה איסור תורה שיהרג ואל יעבור. כ"כ הרמב"ן בתורת האדם (שער הסכנה). וכתב באורחות חיים שזהו דווקא בפרהסיא. ועיין רמ"א (אה"ע, כב), ובגר"א (שם).

וכתב המרדכי בפרק החולץ, שביאה עם עכו"ם זהו "עריות", וא"כ חייב למסור נפשו. ועיין תרומת הדשן (סימן ריט). וזהו מדין חיוב יהרג ואל יעבור של עריות.

ב. תלוי בהנ"ל אות א'.

ג. רבנן גזרו על נשג"ז, נדה שפחה גויה, זונה. סנהדרין, פב, ע"א. מטמא הרבה!

16831