סוד תוספת – ריבוי אור מביא להכרה שלמטה בחושך [#16849]

ט"ז טבת התשפ"ב

שאלה:

שלום כבוד הרב,

המשך 16604

1. אז אם אני מבין נכון דירה בתחתונים לפי מה שדיברנו שזה בסוד תוספת - ריבוי אור מביא להכרה שלמטה בחושך יש יתרון אור שזה אומר שיש בורא ונבראים ביחד ו2 הצדדים אמת וזה בעצם הריבוי אור? כלומר לא רק בורא כמו לפני הבריאה ולא רק נברא כמו אחרי הצמצום אלא בורא ונברא ביחד. זה גם העניין שהרב אמר לי שהמשכת אור היא כמו נר שיש רק תוספת אור ולא נתמעט מהמקור כלום ולכן לא הבורא כביכול התמעט ולא הנברא.
2. שאלתי את הרב לגבי איך מושג יכול להיות גבוה מכוח נפש והרב הסביר לי שהחוץ הוא מקיף והוא שורש של הפנימי, הרב יכול להסביר לי את זה יותר בבחינת נפש, הרי אם נניח נעמיד את א"א ואת הרצון (רץ קטן) אז אני מבין מבחינה מושגית שא"א הוא התפשטות עד סוף הקומה בעוד רצון זה ריצה קטנה אבל אם אני משווה לימוד בצורת חוש מושגי הרי המושג א"א הוא מושג שנקנה לנפש מבחוץ בעוד את רצונה היא מכירה מבפנים, אם לוקחים את א"א וממפים אותו לכוח בנפש אז זה כבר לימוד בבחינת כוחות נפש אבל אם משאירים את א"א כמושג ומשווים אותו לרצון איך הנפש תחוש את המושג הקנוי לה כגבוה מרצונה, הרב אומר לי שהמקיף הוא שורש לפנימי כלומר א"א הוא שורש לרצון? אבל עדיין אשמח לחידוד בהסבר בבחינת נפש (בשכל שזה אור מקיף ופנימי הדבר הזה הובן) איך הנפש תרגיש את מושג א"א (לא א"א ככוח נפש) כגבוה מרצונה?
3. הרב אמר לי שראיה גשמית זה שרואה את החפץ עצמו בעוד רוחנית זה ראיית צורתו ומהותו , אם אני לוקח את זה לעולם העשייה איך יכול להיות שראיית צורה חפץ היא רוחנית הרי הצורה עצמה של החפץ (עגול, ריבוע וכו') היא נראית בראיה גשמית? (מהות אני מבין שזה רוחני וגם תכונות אבל לגבי צורה לא ברור לי)
4. שיהיה לי מכה בפטיש בהבנה בהבדל בין ראיה גשמית לרוחנית הרב יוכל לתת לי דוגמא לראיה גשמית ורוחנית בחפצים של יצירה (רגשות) בריאה (מוחין) וכן אצילות?
5. בהמשך לכך שדיברנו שהרצון נוגע בעצם הדבר בעוד בהויה אני נוגע רק בגילוייה השונים, האם זה לא אומר שבעצם הכוח להפוך את היש ליש האמיתי (את החומר לאור גמור) לא שוכן בהויה אלא רק ברצון שאם אני אוחז באתרוג אני אוחז בעצם הרצון בעוד שבהויה זה רק בגילוייה השונים ולכן זה תמיד ישאר אור מקיף על הדבר ולא הדבר עצמו שנתהפך?
6. האם רק ברצון שייכת התפיסה הזו שעצם הדבר עצמו הוא רצון או שזה נכון גם לחכמה או חסד וכו' שעצם האתרוג הוא חכמתו/חסדו ולא רק כלי לאור החכמה/חסד?
7. האם זה נכון להגיד שהדרך להאיר דבר מסוים בכל קומת הנפש היא או בדרך השתלשלות כתר עד מלכות או בצורת קווים או עיגול? כלומר אין פה רק מערכת של "וידעת והשבות" אלא הדרך צריכה להיות באחת מ3 חיבורי הספירות הנ"ל?
8. האם הדרך של עיגול זה דרך מסירות נפש שככה נקודה אחת מאירה לכל הספירות בבת אחת וכן בעומק היא דרך של הויה או אמונה או תענוג או רצון שאם הכתר משתנה כל הקומה משתנה כי היחס של הכתר לכל שאר הספירות הוא יחס של השתוות, כמו המעשה/חכמה מגלה את הרצון/הויה רק כמה מגלה זה תלוי כבר בכח הפרטי אבל כולם מגלים את אותה נקודה

תודה רבה לרב

תשובה:

א. נכון, אולם לא מדובר על אמיתת הויתו, אלא על אחדות אור א"ס עם אור הגבול.

ב. ביטול לאור מקיף שסביבותיה, זהו עומק מהלך הביטול, יש ביטול למי שמעליו, כגון רבו, או לא"X, ויש ביטול לאור המקיף שלו עצמו. וזהו מקיף דחיה, ביטול, ביטול למקיף.

ג. כל חומרי ורוחני הוא יחסית, בערכין. צורת הדבר היא בודאי רוחנית יותר מחומריותו.

ד. יצירה – רגשות. עצם הרגש כאהבה, חומריותו. לעומת כך סוג האהבה ודקותה, זהו צורתו.

בריאה – מוחין. יש את ידיעת הפרטים, זהו חומריות. לעומת כך ה"צורתא דשמעתתא" זהו רוחניות, צורת הדבר.

אצילות – דבקות כללית זהו החומר. לעומת כך אופני וסוגי הדבקות הם הצורה.

ה. יש "צד אחד" שהרצון נוגע בעצם ההויה, כי רוצה את עצם ההויה, "אותך לבדך חפצתי". לעומת גילוי ההויה, שאינו נוגע בהויה אלא בגילוייה. אולם מאידך, הרצון רק רוצה את ההויה, לעומת גילוי ההויה שמגלה את ההויה, והבן. אינו רק כמקיף, אלא מגלה את ההויה.

ו. בכל דבר בסוד התכללות הכלי באור, כלי מלשון כלות, נכלל באור.

ז. כן.

ח. כן.