בלבבי [#4758]

שאלה:

לכבוד מורינו ורבינו שליט’א.

הרב אמר (בלבבי-ד_007_בנין.פנימיות.הלב) שראשית העבודה זה ‘להתיצב על דרך טוב’ כלומר הכרה בלב מה באמת הטוב בחיים.
רציתי לשאול את הרב אם הדרך שבה אני דורך נכונה.
ראשית מקדיש שעה ביום במקום בודד ושקט, ובה:
א. נכנס להרוגע והשקה,עוצם עניים ועכ”פ במחשבה מצייר את עצמי בביטול כל החושים, וכביכול מסתכל על עצמי ממבט חיצון של נשמה.
במחשבה מתבונן ב’ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין’ וקורא לרבש’ע בקריא בעלמא של ‘קול דממה דקה’.
הנ”ל עוזר לי לחדור לעצמי, בבירור מי אני-חלק אלוקה ממעל, וכל תשוקתי רק ל”חלקי ה’ אמרה נפשי’ עד כדי מסירות נפש. (לפעמים גם מצייר שמוסר נפש על קידוש השם,רק כדי חזק יותר את המודעות של מי אני באמת, ורצוני להיות ‘מרכבה לשכינה’)
בדרך כלל בשלב זה דמעות זולגות מעיני, ומרגיש צער של ‘שבוי באני’ ומתפלל לרבש”ע ‘ועשיתה עמי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים’.
אחרי שמרגיש שחדרתי פנימה למקום ‘לבד’.
ב. מברר במחשבת הלב עד שברור במציאות,כתמונה חיה,איפו באמת רואה את החיים,הטוב. (בעוה’ז בכלל ובכסף בפרט)
ג. דיבור עם עצמי מברר מה באמת הטוב, וכאן בעוה’ז לא רק בעולם הבא. (כדברי ר’משה מקוברין,שאילו הבעלי תאווה היו יודעים וכ’ו).וכאן עלי להבאיר שאני מרגיש שאני צריך להתחיל דייקא מתוך ‘שלא לשמה’; כלומר שהטוב העונג החיות זה ב’קרבת ה’, וצריך להיות שוטה ללכת על קטנות!(אני לא מבטל את הנאות עוה’ז רק שווה יותר ללכת על הנאה היותר גדולה)
ד. מדבר עם עצמי בפשיטות בדברי החובבת הלבבות שאהבת עולה’ז והבורא עולם זה כניסיון לאחד אש ומים. חייבים לבחור.
ה. מדבר אם הרבש’ע בפשיטות ותמימות שהוא ברא אותי ושם אותי כאן רק לעבוד אותו יתברך והשלב הראשון זה ‘ובחרתה בחיים’ ורק אתה רבש’ע יכול למול את לבבי וכ’ו.
ו. כל רבע שעה עוצר וזוכר מה הטוב,וכל שאר הדברים זה רק הבל ושווא נתעה.
ז. בלילה מנסה לעשות ‘ביטוש’ כמה אני נפרד,מציאות עצמית לא בטל לאין עוד וכ’ו.

בבקשה אם מצאתי חן בעיני הרב,האם הרב יכול להדריך אותי איך להגיע לתכלית המכוון. מה לקצר/להאריך,מה להתבונן וכיצד, וכן כל שאר פרטי העבודה. (וכן אם לנסות להתבונן/התבודד פעם בשבוע לערך 10 שעות וכדומה, וא’כ מה סדר העבודה)
תודה רבה.

תשובה:

מובן מאיליו שמקביל לעבודה זו נצרך קביעות חזקה בתוה”ק בזמן ובנפש, ותיקון מידתו השורשית שאינה זכה בעבודה באופן מעשי. וגמילות חסד מתוך אהבת ישראל יוקדת.

ראוי לבדוק מידי פעם מה משתנה בעומק דקות הנפש מתוך המהלך הנ”ל, לראות מה נזדכך ומה עדיין עב יותר. ולפי”ז לסדר סדר עבודה מדוקדק יותר בכל פעם לפי המצב עתה.

הנך משתמש בדרך גבוהה המתאימה ליחידים בבחינת בני עליה, ונצרך בירור אם הקומה שתחתיה נבנתה כראוי, ולא בבחינת מגדל הפורח באויר, לפחות חלקו. ולכך ראוי מאוד לחזק את כח המציאות בנפש, להיות מציאותי מאוד בעולם המעשי, ועי”ז האדם אף נעשה מציאותי מאוד בעולם הפנימי על דקויותיו. ככל שיהא בירור דק מן הדק בעסק התורה כך יקרב את העבודה לדקות פנימית אמיתית. דקות בהשכלה, ודקות בהרגשה, ודקות בהכרה.

התבודדות כ10 שעות היא מופלגת מאוד, וכנגדה נצרך חיבור עמוק עמוק למוחין דקדושה, הן בהשכלה גבוהה, והן באופן מעשי ד’ אמות של הלכה בפועל, וצרכי הגוף בפועל ממש.

הדבר מצריך בדיקה דקה מן הדקה.