תפילה ורוחניות [#2942]

שאלה:

לכבוד הרב שליט”א.

קודם כל, אני לא יכול להביע כמה הכרת הטוב יש לי לרב. דרך שיעורי הרב ותלמידיו אני ממש נהייתי בן אדם חדש עם יכולת להגיע לעולם הפנימי שלי, ולהתחיל לחיות חיים יותר אמיתיים.

יש לי כמה שאלות:

א. ראיתי בשיעורי הרב על שמונה עשרה, שהכוונה הנכונה כשאומרים שם הוי”ה הוא שה’ היה הוה ויהיה, אדון הכל. לפי בריאת העולם היה רק ה’. אז לא היה לה’ משהו להיות אדון עליו. אז איך אנו אומרים שהוא תמיד היה אדון הכל?

ב. הרב כותב בספרו שדרך התורה הוא לדבר מהחלק של הנשמה באדם, זאת אומרת להכיר שדרך דבור האדם יכול לפעול בבריאה. הרב ממשיך וכותב שכשמדברים לה’ מהנפש אמורים לכוון שדבורו לבד מקשר אותו עם ה’. אני תוהה, האם הכוונה כשמדברים לה’ מהנפש בנוי על הכוונה שפשוט מדברים מהנפש (שיש לדבור שלנו כח להזיז דברים)? אם כן איך אפשר להתכוון ככה בלי לחשוב שהמילים שלנו מזיזים את ה’ עצמו ח”ו?

ג. דרך שיטות הרב לראות את היש בדברים, ב”ה הצלחתי להגיע לכולת שלי לראות בלי גבולות (דרך נשמתי), למרות שאני לא יכול לחיות ככה תמיד, במשך היום כשיש לי קצת זמן פנוי אני מצליח להגיע לרובד הראיה מנשמתי. אני תוהה, לכמה זמן אני אמור להתרגל בעבודה זו? אני עדיין לא יכול לראות “מראות רוחניות” כמו שהרב מתאר, אבל אני כן מרגיש שגילתי את חוש הראיה הרוחני שלי. האם לחכות עד שאני יתחיל לראות מראות רוחניות? אם כן, איך הם נראים, כדי שאני אדע כשאני אראה אותם? או שאני אעבור לדרגה הבאה של ראיית ה”אַיִן”.

שוב הרבה תודות לרב!

תשובה:

א. קודם בריאת העולם הוא ית”ש היה אדון עולם “בכח”, וכאשר נברא העולם נעשה אדון עולם בפועל.

ב. בדיבור אנו פועלים בעולם של הקב”ה, אולם לא בו ית’ ממש ח”ו.

ג. לצורך ראיה רוחנית גמורה נצרך זיכוך הגוף בכלל, וזיכוך הראיה בפרט.

לעת עתה במקביל לכך מומלץ לעבור על חלקים פנימיים נוספים במקביל לדקדוק הדין, לימוד תורה כראוי, ותיקון המידות.