172. ידיעה ובחירה כלפי כח התפלה, ומדה כנגד מדה [#4714]

י"ג כסלו התש"פ

שאלה:

א. בספר בלבבי משכן אבנה ח"א: "יש לידע, שאף שבודאי בכחה של התפילה לפקוד עקרות ולרפאות חולים, ולפתוח שפע של ברכה ופרנסה בגשמיות וברוחניות, ודרכה אפר להשיג כל מילי דמיטב". ויש להתבונן בכח התפילה לבטל גזרות, באיזה בחינה מדובר, כי מצד הידיעה כבר ביררנו שלא יתכן לומר כן, כי במבט זה לא האדם פועל ולא התפילה פועלת כלום. אלא הכל מצד הבחירה, רק שצריך להבין שאף שפעולת התפילה מצד הבחירה היא, מ"מ הגזרה היא לכאורה מצד הידיעה, וא"כ כיצד יבטל זה את זה? אולם לפי מה שנתבאר לעיל שיש ג' בחינות: "א. בידי אדם, בחירה. ב. בידי שמים, כלומר שב"ד של מעלה דנים בזה, וזה נקרא בבחירת בי"ד של מעלה. ג. דבר שאינו בשליטת נברא כלל, וזה נקבע בראשית הבריאה על ידו ית"ש. וזה נקרא מזלא". א"כ י"ל שמה שהתפילה פועלת הוא בבחינה השניה, דמה שגזרו על האדם בבי"ד של מעלה אפשר לו לבטל בכח התפילה, והכל מצד הבחירה.
עוד בענין זה של בחירת בי"ד של מעלה, האם גם דין האדם בר"ה הוא בבחינה זו?
ב. בענין מדה כנגד מדה, הנה בספר בלבבי ח"א מבואר: "ובכל איבר ואיבר שאדם חטא בו, כנגד כך הוא נענש ולוקה באבר זה.. ובאם אגנוב בידי זו בהכרח שידי זו תענש, אם בפצע אם בהתיבשות". האם לעולם זהו המבט, שכאשר באים יסורין על האדם יבדוק מעשיו לפי אותו אבר שנתיסר בו, ואם יש לחנך כך את הבנים.
גם יש לדעת, האם הסתכלות זו אינה סותרת את הנהגת היחוד, אשר היא השולטת בדורנו כפי שבורר לעיל.

תשובה:

א. נכון. וכן בדין ר"ה הכל רק מצד הבחירה, כי מצד הידיעה הכל צפוי מראשית הבריאה, ומצד הידיעה מתגלה בר"ה "בהיותו קרוב".
ב. בחינת מדה כנגד מדה היא בחינת הנהגת המשפט שמושרשת בז"א, ומי שמדרגתו (או שורש נפשו) בז"א צריך לנהוג כן. משא"כ מי ששורשו בכתר, בהנהגת היחוד, באופן כללי אין זו עבודתו. סוף כל סוף מצד ההתלבשות צריך לנהוג כן לפרקים בסוד מלכות של עולם עליון שיורדת להאיר לתחתון. ולכך אף בזמננו יש מקום לנהוג כן לפרקים, וכן נהג ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל. אולם החזו"א ס"ל שיש הסתר פנים, וקשה לעמוד על הנהגת מדה כנגד מדה.