שאלה:
שלום עליכם רבי,
אתה לא מכיר אותי, אבל אני מקווה שזה בסדר שאני קורא לך רבי מאז שאני יהודי שחולק את התשוקה שלך להתחבר לריבונו של עולם וגדל כל כך הרבה מללמוד את הספר שלך. אני בהחלט אוהב את הספר שלך ולדעתי חובה שכולם לא רק יקראו אותו, אלא יהפכו אותו לחלק מרכזי בחייו. הזמנתי כמה שיותר עותקים של הספר שלך אבל ההזמנות שלי ממשיכות להתבטל כי הוא לא במלאי.
אני כותב לך את זה בזמן שאני יושב שבעה לאבי. לרוע המזל, אמי נפטרה כ'ו שבט ואני עדיין נמצא בשבילה גם בשבילה. אני בן 40 והורי היו צעירים יחסית. הם היו בעלי תשובה שאהבו את כלל ישראל והיו בעלי חסדים קיצוניים אשר גילמו שבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת.
אם יש בעיה בהדפסת הספר, ברצוני לדון בהדפסת מהדורה נוספת המוקדשת לזכר הורי.
גם לי יש שאלה. כשאמא שלי הייתה בת חיים, מאוד נקטתי בגישה שהשם מנהל את העולם וכל מה שהוא עושה הוא טוב, גם זו לטובה. נקטתי באותה גישה עם אבי. למען האמת, זה היה מהלך שלי לפני שאמא שלי חלתה אבל זה שירת אותי היטב כשמצאתי את עצמי מתמודד עם מצבים אלה. השאלה שלי היא, איך אני צריך לאזן את זה שאני מקבל הכל בעולם הזה כמו ברכה מן שמים, עם הרעיון שכאשר הדברים גרועים, אדם צריך לבחון את המעשים שלו כדי לראות מה הוא עושה לא בסדר. אימנתי את עצמי לראות הכל כטוב וברכה. אולי אני מפספס משהו שהאשם מנסה להגיד לי? אני מעריך את עצתך.
בהכרת תודה והערכה לתורה שלימדת אותי,
תשובה:
בורא נפשות רבות "וחסרונן". בכל דבר יש חסרון בבריאה, והוא נועד על מנת להתפלל להשלמתו, ולעמול להשלמתו, ולהאמין שחסרון זה ממנו ית"ש על מנת לעורר האדם לאמונה, לתפלה, לתשובה, ולתיקון החסרון. ובכל מקרה ומקרה נצרך בירור מהו החלק העיקרי בעבודה ביחס לאותו חסרון!
מן השמים תנוחמו, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
קטגוריות
