שאלה:
הרבי היקר שלי:
היה תענוג עצום להשתתף בשיעור של הרב בארץ ישראל ולקבל כמה דקות מזמנו של הרב. זה היה רגע שגם אני מצפה לו כבר שנתיים.
אני מחשיב את הרב כרבי כשאני ממשיך ללמוד ומנסה לאמץ את תורתו של רב. הרב היה אור מאיר על חיי, חיי משפחתי וחברות רבות בשיקגו שלומדים כעת את התורה של הרב. מעומק ליבי, תודה.
יש לי כמה שאלות הקשורות לספר שלך דע את עצמך.
הרב מזכיר את החשיבות והיופי של הנשמה בהיותה המקור העיקרי לשמחה ורוגע אמיתיים. הרב ממשיך ואומר שהרצונות החיצוניים הם דרך לסבל. שורה אחת בספר הייתה יפהפיה "התשוקה שהוגשמה היא פחות מהנה מהיעדר תשוקה". השאלה שלי היא. אם אני אדם שמנסה לחיות חיים פנימיים. אני עובד על דביקות, חי דרך הנשמה שלי נגד הגוף וכו'. איך אני נהנה מתשוקות גופניות מסוימות - כמו חופש עם אשתי, טיולים עם הילדים שלי, ספורט? אני יכול להבין ככל שאני גדל והופכת פנימית יותר, אני לא ארצה כמה שיותר תשוקה הקשורה לגף (ב"ה, במהלך השנתיים האחרונות שהחלה להתרחש) אבל האם יש משהו לא בסדר בדוגמאות שנתתי? אני מרגיש שאני צריך שקעים מסוימים כדי שהקדושה והצמיחה שלי ימשיכו? בנוסף, עכשיו אני חווה את השקעים האלה יותר עם הנשמה שלי מאי פעם. אפילו כשאני אוכל אוכל מפואר או אקסטרווגנטי, אני יודע שזה רצון של הגוף, אבל אני מנסה להביא את האשם לחוויה?
הרב מדבר על מישהו שקורא את העיתון ואיך זה יגרום למחשבות שליליות ובעצם, מה הטעם שכל השמוץ הזה ימלא לך את המוח והנשמה? השאלה שלי היא, האם אין לנו אחריות לקבל מידע? אני לא גדול, אני בעל הבית רגיל. האם זה לא יהיה רשלני עבורי לעולם לא לקרוא את החדשות? או שפשוט צריך בטחון לתת לה לנהל את העולם ואני רק אתמקד בצרכים שלי ובצרכים של המשפחה והשכנים שלי?
תשובה:
כמ"ש במסילת ישרים בתחילתו, שכל צרכי הגוף יהיו באופן שיתנו רוגע ושקט, על מנת שהנשמה תעבוד כראוי.
יש לקבל מידע כללי בלבד ללא כניסה לפרטים, כגון קריאת כותרות ראשיים בלבד. אלא א"כ נצרך לו ענין מסוים בפרט. וגם זה לא להאמין למה שכתוב, אלא לחשוש שאולי נכון.
קטגוריות
